רוב הפעילות של להקות הכליזמרים היהודיים היה בין השנים סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20, אבל עד היום אפשר לראות מסורת כליזמרים שנשמרת ומופעלת, כפי שעושה אגודת הכליזמרים הירושלמים.
כלי הנגינה העיקריים המשמשים בסוגה זו הם קלרינט, כינור, תוף, קונטרה-בס ואקורדיון. בעבר היה הכינור הכלי הנפוץ ביותר, אך כיום נגינה על קלרינט היא הנפוצה ביותר בקרב כליזמרים.
ניגון הכליזמרים נעשה לעתים על ידי נגן בודד אך לרוב מאורגן כלהקה הכוללת משני נגנים ויותר. להקות קטנות של כליזמרים כוללות כלי סולו (קלרינט/כינור), כלי בס (הקונטרבס) וכלי הקשה (תוף) ששימש למקצב. בלהקות גדולות היו שני כינורות כאשר אחד מהם משמש כינור שני וכן שני חלילים או חצוצרות, קונטרבס וכלי הקשה מסוגים שונים: צימבאַל, תוף או מצלתיים.
כליזמרים בגליציה, 1912
הכליזמרים באירופה
נגינת הכליזמרים במזרח אירופה ליוותה את מרבית אירועי מחזור החיים בקהילות השונות ובכלל זה אירועי שמחה ואבל. כיום, מוזיקת הכליזמרים מנוגנת בעיקר בחתונות וכן בשמחות קהילתיות וכלל־יהודיות אחרות דוגמת הכנסת ספר תורה ואירועי ל"ג בעומר במירון.
מתחילת שנות ה-90 הרים אברום בורשטיין מאגודת הכליזמרים ירושלים את נושא הכליזמרים על נס וחידש את העדנה למוזיקת הכליזמרים. במסגרת האגודה מופעלים במשך השנה הופעות, כנסים ופסטיבלים בירושלים ובאירופה, שאורכם מערב אחד ועד שלושה ימים.
לצד פעילויות כליזמר ברעננה, בצפת בעמק חפר ועוד ישובים בישראל, זוכה ירושלים להיות מרכז הכליזמר היהודי בעולם, זאת הודות למאמציו ופעילותם של בורשטיין וחבריו, יחד עם נגני הכליזמר המפורסמים ישראל זוהר, מוסא ברלין, גיורא פיידמן, חיליק פרנק, ברני מרינבך ועוד.
בשנת 2014 נפגשו בורשטיין ומספר חברי האגודה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הם הגישו לראש הממשלה את אות יקיר הכליזמר, ובאותה שיחה הבטיח ראש הממשלה לסייע לבורשטיין לקדם את מעמדה של ירושלים כבירת הכליזמר העולמית.
אגודת הכליזמרים ירושלים The Jerusalem Klezmer Association 